יום שלישי, 14:40
בעלת עסק קטן פותחת גיליון לקוחות: שמות, טלפונים, היסטוריית הזמנות, הערות על כל אחד. היא מתכוונת להעלות אותו לסוכן AI שיכין תזכורות ויענה לפניות. הקובץ כבר נבחר. העכבר מעל כפתור "העלאה".
רגע לפני שהקובץ עולה, שווה לשאול: של מי המידע הזה, ומה מותר לעשות בו?
זו השאלה שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הפך לחשובה יותר. הוא נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, והוא לא נכתב בשביל סוכני AI. אבל סוכן שקורא, מעתיק ושולח מידע על לקוחות עושה בדיוק את מה שהחוק מגדיר כ"עיבוד מידע אישי".
במדריך הזה עברנו על נוסח החוק ועל פרסומי הרשות להגנת הפרטיות, והפכנו אותם לרשימת בדיקה לעסק קטן. כמו במאמר על Muse ופרטיות, נפריד בין מה שנבדק במקור רשמי לבין מה שעדיין פתוח.
בקצרה
- תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בתוקף מ־14.8.2025. לפי הרשות להגנת הפרטיות הוא כולל, בין השאר, צמצום חובת רישום מאגרים, חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות בגופים מסוימים, עיצומים כספיים ועבירות פליליות חדשות.
- רוב העסקים הקטנים לא חייבים ברישום או בממונה, אבל חובות הליבה חלות עליהם: לעבד מידע רק למטרה, לאבטח אותו, ליידע אנשים ולכבד בקשות עיון ותיקון. את הסיווג המדויק של העסק שלכם צריך לבדוק איש מקצוע.
- חיבור סוכן AI הוא עיבוד מידע אישי. מה הסוכן רואה, אצל מי המידע נשמר ומי מאשר פעולות: אלה שלוש השאלות שכדאי לענות עליהן לפני החיבור.
- הכלל המעשי: פחות מידע, פחות הרשאות, ספק מוגדר, יומן פעולות ואישור אנושי לכל מה שיוצא החוצה.
מה השתנה בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ומה מזה נוגע לעסק קטן?
השורה התחתונה: התיקון הקל על רישום מאגרים, אבל הגביר את האכיפה. עיצום כספי ופיקוח של הרשות הם עכשיו חלק מהתמונה.
לפי המדריך המקצועי של הרשות, התיקון מעדכן הגדרות מהותיות בחוק, מצמצם את חובת רישום מאגרי המידע, מוסיף חובת הודעה על מאגרים גדולים עם מידע רגיש, מחייב גופים מסוימים למנות ממונה הגנת פרטיות, ומוסיף מנגנון עיצומים כספיים ועבירות פליליות חדשות. עוד נאמר שם שבוטלה תקופת ההתיישנות המקוצרת בגין פגיעה בפרטיות.
מה שחשוב לעסק קטן הוא ההבדל בין חובות שחלות רק על גופים מסוימים לבין חובות שחלות על כל מי שמעבד מידע אישי. הטבלה הבאה מסכמת, לפי נוסח החוק, ומראה לאן העסק שלכם כנראה שייך. "כנראה" כי הסיווג הסופי הוא עניין לבדיקה מקצועית.
| נושא | מה כתוב בחוק | על מי זה חל |
|---|---|---|
| רישום מאגר (סעיף 8א(א)) | מאגר חייב ברישום אם מטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי כדי למסור אותו לאחר, כדרך עיסוק או בתמורה, ויש בו מידע על יותר מ־10,000 בני אדם. וכן אם בעל השליטה הוא גוף ציבורי | מתווכי מידע וגופים ציבוריים. לא עסק רגיל שמנהל לקוחות |
| הודעה לרשות (סעיף 8א(ב)) | מאגר שאינו חייב ברישום, שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ־100,000 בני אדם: הודעה לרשות תוך 30 ימים | בעלי שליטה במאגרים גדולים עם מידע רגיש |
| ממונה הגנת פרטיות (סעיף 17ב1) | חובה בגופים ציבוריים, במתווכי מידע, בגופים שפעילותם כרוכה בניטור שוטף ושיטתי בהיקף ניכר, ובגופים שמעבדים מידע רגיש בהיקף ניכר | ארבע קטגוריות מוגדרות |
| אבטחת מידע (סעיף 17) | בעל שליטה ומחזיק, כל אחד אחראי לאבטחת המידע. הפירוט בתקנות אבטחת מידע, שמחלקות מאגרים לשלוש רמות | כל מי שמחזיק מאגר מידע |
| יידוע (סעיף 11) | פנייה לאדם לקבלת מידע אישי תלווה בהודעה: מטרה, למי יימסר, האם חובה למסור, ופרטי בעל השליטה | כל מי שאוסף מידע לצורך עיבוד במאגר |
| זכויות אדם (סעיפים 13 ו־14) | זכות לעיין במידע עליו, ולבקש תיקון או מחיקה אם המידע אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן | כל בעל שליטה במאגר |
מקורות: המדריך המקצועי של הרשות להגנת הפרטיות (gov.il) ונוסח חוק הגנת הפרטיות, סעיף 8א, בנוסח העדכני ל־14.8.2025.
האם החוק חל על סוכן AI? ומה הרשות אומרת
השורה התחתונה: אין צורך בסעיף מיוחד לבינה מלאכותית. מספיק שהסוכן קורא או שולח מידע אישי כדי שהחוק יחול.
החוק מגדיר "עיבוד" כ"כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי", ובכלל זה קבלה, איסוף, אחסון, העתקה, עיון, העברה ומתן גישה. מידע אישי הוא נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי, גם בעקיפין. וגיליון לקוחות שכולל יותר מפרטי התקשרות הוא, לפי ההגדרה, "מאגר מידע" אם הוא מעובד באופן דיגיטלי. לכן העלאה של קובץ כזה לסוכן היא עיבוד, ויש עליה חובות.
שני חלקים בחוק נוגעים ישירות לסוכן. סעיף 8(ב): לא מעבדים מידע אישי במאגר אלא למטרה שנקבעה לו כדין. וסעיף 8(ג): לא מעבדים מידע אישי ממאגר בלי הרשאה מבעל השליטה, או בחריגה מהרשאה. כשאתם מגדירים לסוכן "מה מותר לו", אתם בעצם מיישמים את הסעיף הזה.
מה הרשות עצמה אמרה על AI? שני פרסומים רשמיים, ושניהם עם הסתייגות:
- טיוטת הנחיה מ־28.4.2025 על תחולת חוק הגנת הפרטיות על מערכות בינה מלאכותית. כותרת המסמך מגדירה אותו כטיוטה, והציבור הוזמן להגיב במהלך קיץ 2025. לפי הסיכומים שמצאנו של עמוד הרשות, הטיוטה קובעת שהחוק חל על כל שלבי חיי המערכת, ובין היתר שנדרש בסיס חוקי לעיבוד ושהסכמה צריכה להיות מדעת. לא מצאנו אישור שפורסמה גרסה סופית, ולכן אנחנו מתייחסים אליה ככיוון ולא כחובה.
- מסמך המלצות לציבור על שימוש בסוכני AI, שפורסם ב־2026. לפי דיווחים משניים, הוא ממליץ לצמצם את המידע החשוף לסוכן, להגביל הרשאות לקריאה בלבד כשאפשר ולשמור על פיקוח אנושי בפעולות שאי אפשר להחזיר. הוא כנראה נכתב למשתמשים פרטיים, והוא אינו הוראה מחייבת. את נוסחו המלא כדאי לקרוא ישירות באתר הרשות.
ההמלצות האלה דומות למה שאנחנו ממליצים ממילא, והן מתאימות גם לעסקים. אבל כדי להיות הוגנים: הן לא "הסמכה", ועמידה בהן לא מבטיחה עמידה בחוק.
מה הסוכן נוגע בו: המסלול של מידע דרך סוכן
השורה התחתונה: כל נקודה במסלול היא החלטה. מי שמסמן אותן מראש, מגלה בדרך כלל שחצי מהמידע בכלל לא צריך להגיע לסוכן.
הדימוי שכדאי לזכור: סוכן AI הוא שליח שנכנס לארכיון שלכם. השאלה היא לא אם השליח אמין, אלא לאילו מגירות נתתם לו מפתח, מה הוא מעתיק בדרך, ולאן הוא מוסר את מה שהעתיק.
הסיכון מול הפעולה: מה לעשות עם כל אחד
השורה התחתונה: רוב הסיכונים נפתרים בהחלטה אחת בזמן ההקמה, לא בטיפול בדיעבד.
שישה סיכונים של חיבור סוכן לנתוני לקוחות
מידע רגיש שנכנס במקרה
- הסיכון: במיילים ובגיליונות יש גם מידע על בריאות, שכר, פעילות פיננסית או מידע שחלה עליו סודיות
- הפעולה: מחריגים תיבות, תיקיות ועמודות. מתחילים רק מהנתונים שהמשימה צריכה
הרשאות רחבות
- הסיכון: גישה לכל התיבה או לכל המערכת, כשהמשימה צריכה חלק קטן
- הפעולה: חשבון ייעודי לסוכן, קריאה בלבד בהתחלה, רשימה כתובה של ההרשאות התקפות, וביטול ברגע שהצורך נגמר
ספק שלא ברור איפה שומר
- הסיכון: המידע עובר לשרת ולצד שלישי בלי שהחלטתם על כך
- הפעולה: שאלון קצר לספק והסכם כתוב. בודקים מיקום אחסון, שימוש לאימון, מחיקה ומי מורשה לגשת
לקוחות שלא יודעים
- הסיכון: לקוח לא יודע שסוכן AI מטפל בפנייה שלו או במידע שלו
- הפעולה: מעדכנים נוסח איסוף ומדיניות פרטיות, ואומרים בבירור כשמדובר בסוכן
אין יומן פעולות
- הסיכון: אי אפשר לדעת מה הסוכן קרא, כתב או שלח
- הפעולה: יומן שמתעד כל פעולה מהותית, שמור במקום מאובטח, עם סקירה קבועה
בקשת עיון או מחיקה
- הסיכון: לקוח מבקש לראות או למחוק מידע, והוא מפוזר בין מערכות ובין שיחות של הסוכן
- הפעולה: נוהל כתוב: מי מטפל, איפה מחפשים, ואיך מוחקים גם מהאחסון של הספק
רשימת המידע בעל הרגישות המיוחדת מבוססת על ההגדרה בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות. מטרת הטבלה היא מיפוי שאלות, לא קביעה משפטית.
רשימת בדיקה לפני שמחברים סוכן AI: שמונה נושאים
השורה התחתונה: קודם מחליטים מה הסוכן יראה, ורק אחר כך מחברים. ההפך הוא הסדר שמייצר בעיות.
- מיפוי המידע. כתבו אילו נתונים אישיים הסוכן ייגע בהם: שמות, טלפונים, היסטוריית רכישות, תכתובות. סמנו אילו מהם מידע רגיש. החוק מונה בין היתר מידע על בריאות, מידע על שכר ופעילות פיננסית, מזהים ביומטריים, מוצא, דעות פוליטיות או אמונות דתיות, נתוני מיקום מסוימים ומידע שחלה עליו חובת סודיות בדין.
- צמצום. העבירו לסוכן רק מה שהמשימה צריכה. תקנות אבטחת המידע מחייבות בעל שליטה לבחון, ולתעד שבחן, שהמאגר אינו כולל מידע רב מהנדרש למטרותיו. סוכן הוא סיבה טובה לבצע את הבדיקה הזו.
- הרשאות. חשבון ייעודי לסוכן, קריאה בלבד כברירת מחדל, והרשאות לפי משימה. התקנות מחייבות לקבוע הרשאות גישה, לנהל רשימה מעודכנת שלהן, ולבטל הרשאה כשבעל ההרשאה מסיים את תפקידו.
- ספקים והסכמים. מי מעבד את המידע ואיפה? החוק מגדיר "מחזיק" כגורם חיצוני המעבד מידע עבור בעל השליטה, ומטיל גם עליו אחריות לאבטחה. בנוסף, התקנות מחייבות לקבוע בהסכם עם גורם חיצוני עניינים מסוימים ולקיים בקרה על עמידתו בהם. אם הספק מאחסן מידע מחוץ לישראל, שאלו את עורך הדין על הכללים להעברת מידע אל מאגרים מחוץ לגבולות המדינה.
- שקיפות והסכמה. כשאוספים מידע אישי, ההודעה צריכה לכלול מטרה, למי יימסר המידע, וזהות בעל השליטה. החוק מגדיר הסכמה כ"הסכמה מדעת". בטיוטת ההנחיה על AI הרשות מדגישה גם יידוע על כך שהאדם מתקשר עם מערכת אוטומטית. כדאי לעדכן את מדיניות הפרטיות, ולא רק את ההגדרות של הסוכן.
- יומנים. תעדו מה הסוכן עשה. בדרגות האבטחה הבינונית והגבוהה התקנות מחייבות מנגנון בקרה ותיעוד גישה, ושמירת הנתונים 12 חודשים לפחות. גם בעסק קטן זה נוהג נכון, כי בלי יומן אי אפשר לבדוק אירוע.
- מחיקה וזכויות. הגדירו מי מטפל בבקשות עיון ותיקון לפי סעיפים 13 ו־14, איפה מחפשים מידע שהסוכן שמר, ואיך מוחקים אותו, כולל אצל הספק.
- אירועים. קבעו מראש מה נחשב אירוע (גישה שלא הורשתה, שליחה לנמען שגוי, הוראה מוסתרת שהסוכן ביצע), למי מדווחים ומה עושים. התקנות מחייבות לתעד אירועי אבטחה. בדרגות הבינונית והגבוהה יש גם דיווח מיידי לרשות על אירוע חמור.
לפני שמחברים סוכן AI לנתוני לקוחות
מי חייב למנות ממונה הגנת פרטיות, והאם זה אתם?
השורה התחתונה: החובה מוגדרת בארבע קטגוריות. עסק קטן ששולח הצעות מחיר ומנהל לקוחות כנראה לא נכלל, אבל בדקו, כי התשובה תלויה בנתונים ובפעילות.
לפי סעיף 17ב1 לחוק, חייבים במינוי ממונה הגנת פרטיות:
- בעל שליטה במאגר שהוא גוף ציבורי, או מחזיק במאגר כזה (למעט גוף ביטחוני).
- בעל שליטה במאגר שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי כדי למסור אותו לאחר, כדרך עיסוק או בתמורה, ויש בו מידע על יותר מ־10,000 בני אדם.
- בעל שליטה או מחזיק שעיסוקו העיקרי כולל ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר.
- בעל שליטה או מחזיק שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, ובהם בנקים, מבטחים, בתי חולים כלליים וקופות חולים.
שימו לב לשתי מילים: "עיסוק עיקרי" ו"היקף ניכר". החוק מפרט מה נחשב היקף ניכר: מספר האנשים, שיעורם באוכלוסייה, היקף וסוגי המידע, משך ותדירות העיבוד, משך השמירה והתחום הגיאוגרפי. עסק שכל פעילותו מבוססת על מידע רגיש, כמו קליניקה גדולה, צריך לבדוק את עצמו ביסודיות. וגם חברה שמספקת שירות לגופים אחרים עשויה להיחשב "מחזיק".
אם יש חובה, הממונה צריך ידע בדיני פרטיות, הבנה בטכנולוגיה ובאבטחת מידע והיכרות עם תחום הפעילות. הוא יכול להיות גם מי שאינו עובד הגוף, אסור שיהיה במצב של ניגוד עניינים, והוא מדווח למנכ"ל או לעובד שכפוף ישירות אליו. תפקידיו כוללים בקרה על העמידה בחוק, בדיקה של נוהל אבטחה, וטיפול בפניות של אנשים.
הרשות פרסמה גילוי דעת על מינוי ממונה, ויש לה גם עמוד שעוסק במדיניות אי־אכיפה של חלק מחובת המינוי. לא קראנו את תוכן העמוד בהקשר הזה, ולכן אנחנו לא מצטטים אותו. בדקו שם מה המצב העדכני לפני שמחליטים.
מה הסנקציות? עיצום כספי, פיקוח ועבירות
השורה התחתונה: הסכומים נקבעים לפי סוג ההפרה, ויש הפחתות לעסקים קטנים. הרשות לא חייבת להטיל את הסכום המקסימלי, אבל היא רשאית.
לפי סעיף 23כו, ראש הרשות רשאי להטיל עיצום כספי על בעל שליטה או מחזיק שהפר הוראות מסוימות. כמה דוגמאות מהנוסח:
- 150,000 ש"ח (ואם במאגר מידע על מיליון אנשים ויותר, כפל הסכום) על עיבוד מידע במאגר חייב ברישום בלי שנרשם.
- 15,000 ש"ח על סירוב לאפשר לאדם לעיין במידע שעליו.
- 50 ש"ח לכל אדם (ו־100 ש"ח כשמדובר במידע רגיש, עם מינימום של 30,000 ש"ח) על פנייה לקבלת מידע בלי הודעה כנדרש בסעיף 11.
- סכומים נפרדים להפרות של תקנות אבטחת המידע, לפי רמת האבטחה של המאגר.
החוק מגדיר גם "עסק זעיר", שמחזור העסקאות שלו בשנה הקודמת לא עלה על 4 מיליון ש"ח, ו"עסק קטן", שמחזורו עד 10 מיליון ש"ח, לצורך סכומים מופחתים. הפרטים בתוספת החמישית לחוק.
מעבר לכסף, הנוסח כולל סמכויות פיקוח: מפקח רשאי לדרוש מסמכים ומידע, לבקש עותק מחומר מחשב כולל נתוני מערכת ונתונים מדגמיים, ולהיכנס למקום שיש יסוד להניח שקיים בו מאגר מידע (למקום מגורים נדרש צו בית משפט). יש גם עבירות פליליות, למשל הפרעה למפקח (שישה חודשים), הטעיית הרשות (שנתיים) ועיבוד מידע ממאגר בלי הרשאה (שלוש שנים).
עיצום כספי מול הכנה מראש
עיצום כספי
הרשות מטילה אותו אחרי הודעת חיוב ועם זכות טיעון. אפשר לערער לבית משפט.
- הסכום תלוי בסוג ההפרה
- יש הפחתות לעסק זעיר וקטן
מה כדאי לעשות
להיות מסוגלים להראות מה עשיתם לפני שהגיעה פנייה.
- מיפוי מידע ורשימת הרשאות
- הסכם עם הספק
- יומן פעולות ונוהל אירועים
מבוסס על סעיפים 23י, 23כו ו־23נג עד 23נה לחוק, ועל התוספת החמישית. הסכומים הם סכום שהרשות רשאית להטיל, לא קנס אוטומטי.
כמה העסק שלכם מוכן לחבר סוכן?
שש שאלות. "כן" פירושו שאתם במקום טוב יותר. התשובות נשארות בדפדפן שלכם בלבד, וזה כלי חשיבה, לא בדיקת ציות.
מה אנחנו חושבים
השורה התחתונה: תיקון 13 לא אוסר להשתמש ב־AI. הוא הופך את "מה הסוכן רואה ומי מאשר" לשאלות שצריך לדעת לענות עליהן.
הטעות הנפוצה שאנחנו רואים היא לחשוב שהשאלה היא "האם הכלי בטוח". זו שאלה חשובה, אבל היא שנייה. הראשונה היא "מה אני נותן לו". סוכן אמין שקיבל גישה לכל התיבה עדיין חושף מידע של כל מי שכתב לכם. כתבנו על זה בהרחבה ב־מאמר על Muse ופרטיות.
הדבר השני שהיינו עושים אחרת: לא להתחיל מנתוני לקוחות. אפשר לבנות סוכן שעובד קודם על תוכן, על תיאום פגישות בלי פרטי לקוחות, או על חומרים פנימיים. אחרי כמה שבועות, כשרואים איך הוא מתנהג, מרחיבים בצעדים קטנים.
אצלנו המבנה הוא כזה: סוכן על שרת ענן נפרד לכל עסק, משתמש ייעודי והרשאה מינימלית לכל מערכת, אישור של בעל העסק לכל פעולה רגישה, ויומן לכל פעולה מהותית. זה לא מחליף ייעוץ משפטי, ולא כל עסק צריך סוכן ייעודי. פלטין דיגיטל היא OpenAI Select Partner, ואם הפתרון שמתאים לכם פשוט יותר, נגיד את זה.
להמשך: מה סוכן AI עושה בעסק ואיך מתחילים, מה נכנס לבניית סוכן AI וממה מורכב המחיר של סוכן AI.
שאלות נפוצות
מהו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?
תיקון 13 הוא תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025. לפי הרשות להגנת הפרטיות הוא מעדכן הגדרות מהותיות, מצמצם את חובת רישום מאגרי המידע, מחייב גופים מסוימים למנות ממונה הגנת פרטיות, ומוסיף עיצומים כספיים ועבירות פליליות. הוא לא נועד לבינה מלאכותית, אבל החוק חל על כל עיבוד של מידע אישי, כולל עיבוד על ידי סוכן.
האם תיקון 13 חל על סוכני AI וצ'אטבוטים?
החוק חל על עיבוד מידע אישי בכל אמצעי. לכן סוכן שקורא, מאחסן או שולח מידע על לקוחות נכלל בהגדרה. הרשות פרסמה טיוטת הנחיה על תחולת החוק על מערכות בינה מלאכותית, ואנחנו לא מצאנו אישור שהיא פורסמה כגרסה סופית. מומלץ להתייחס אליה ככיוון, ולהתייעץ עם איש מקצוע לגבי המקרה שלכם.
האם עסק קטן חייב למנות ממונה הגנת פרטיות?
בדרך כלל לא, אלא אם הוא נכלל באחת מארבע הקטגוריות בסעיף 17ב1: גוף ציבורי, מתווך מידע עם יותר מ־10,000 אנשים, גוף שעיסוקו העיקרי כולל ניטור שיטתי בהיקף ניכר, או גוף שעיסוקו העיקרי הוא עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר. מי שבטוח שהוא מחוץ לקטגוריות עדיין כפוף לחובות האחרות בחוק, ומי שלא בטוח צריך לבדוק עם עורך דין.
האם מותר להעלות רשימת לקוחות ל־ChatGPT או לסוכן AI?
אין תשובה אחת, וזה לא ייעוץ משפטי. התשובה תלויה במטרת השימוש, בהודעה שנתתם ללקוחות, בהרשאות, באבטחה, ובתנאים של הספק, כולל היכן המידע נשמר ואם הוא משמש לאימון. הדרך הבטוחה יותר היא להעביר רק את המידע הנחוץ למשימה, בלי נתונים רגישים, ולבדוק את התנאים לפני כן.
אילו סנקציות יש על הפרת חוק הגנת הפרטיות?
לפי הנוסח המעודכן, ראש הרשות רשאי להטיל עיצומים כספיים שנקבעים לפי סוג ההפרה, למשל 15,000 ש"ח על סירוב לאפשר עיון, ו־150,000 ש"ח על עיבוד במאגר חייב ברישום שלא נרשם. יש הפחתות לעסק זעיר ולעסק קטן, וסמכויות פיקוח ועבירות פליליות. הסכומים הם סכום שהרשות רשאית להטיל ולא קנס אוטומטי.
האם צריך לרשום מאגר מידע בגלל שחיברתי סוכן AI?
החיבור לבדו לא יוצר חובת רישום. לפי סעיף 8א, חובת הרישום חלה על מאגר שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי כדי למסור אותו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, עם יותר מ־10,000 אנשים, ועל גופים ציבוריים. מאגרים אחרים עם מידע רגיש על יותר מ־100,000 אנשים חייבים בהודעה לרשות. אם אתם לא בטוחים באיזו קטגוריה אתם, בדקו עם איש מקצוע.
מקורות
- https://www.gov.il/he/pages/guide_tikon13_professional
- https://www.nevo.co.il/law_html/law00/71631.htm
- https://www.gov.il/he/pages/ai_234
- https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/ai_reg/he/ai_regu_draft.pdf
- https://www.gov.il/BlobFolder/news/artificial-intelligence-agents/he/Recommendations-artificial-intelligence-agents.pdf
- https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/dpo25_1/he/DPO_giloyDhat.pdf
- https://www.gov.il/he/pages/enforcement25
- https://www.gov.il/he/pages/tikun13_qa
- https://www.gov.il/he/pages/rishom_tikon13
- https://www.gov.il/en/pages/data_security_eng
